הו, הנה הפלאוף בא

בשעה טובה הגיעה אלינו עונת ההשכמה המוקדמת הידועה בכנויה "פליאוף הNBA", האירוע שכל אוהד כדורסל אמיתי לא יכול להיות שלם בלעדיו. ומכיוון שכך, וגם בשל העובדה שרבים וטובים עושים זאת, אסקור כאן את תחזיותיי לפליאוף ולו רק כדי שאם יקרה הבלתי צפוי והן יתגשמו אוכל לומר שאני ידעתי את זה.

האלופה: הממממ, ממש קשה (אני מקווה ששמעתם את הציניות שבקולי) -  מיאמי. אז נכון שכולנו תקווה שזה לא יהיה שוב לברון ופרויקט ה"שמנו את כל הטובים באותה הקבוצה" שלו אבל המציאות אומרת ותגיד שזה אכן יהיה הוא וחבריו שמאז שנה שעברה רק התחזקו וצירפו לשורותיהם את ריי אלן, רשארד לואיס ובעיקר עוד הרבה ביטחון, 27 ניצחונות רצופים ואת הידיעה שאף אחד לא יכול עליהם. וזה בלי לדבר על לברון עצמו שממשיך להתמפלץ (חידוש לשוני שמשמעותו להיות מפלצת) בקצב מעורר אימה  ועל-כך שהיריבות העיקריות שלה מהשנה שעברה (אוקלהומה, בוסטון ובמידת מה, שיקגו) נחלשו מי יותר ומי פחות. והלוואי שאתבדה..

הפייניליסטית: כאן זה כבר נהיה מעניין, כי המערב השנה נהיה פרוע יותר מאי-פעם (מי אמר חלש?!). האפשרויות מתחילות מהפיינליסטית של שנה שעברה הלא היא אוקלהומה. התנד'ר הם עדיין הקבוצה החזקה ביותר במערב ולראייה יעמוד להם המאזן הטוב באזור השנה. הבעיה היא שמול אוקלהומה תתייצב הסטטיסטיקה. זו שאומרת שמאז עונת 97-8' לא היה שיחזור של גמר. לבעיה נוספת קוראים ראסל ווסטברוק שבניגוד לדווין ווייד, נניח, לא הבין עדיין איך הופכים להיות מספר 2 יעיל וטוב. בשל כך ובשל העובדה שאוקלהומה די קרטעה השנה, בעיקר כשזה הגיע לשמירה על יציבות, נדמה לי שהשנה היא לא תגיע לגמר. 

אז מי כן? סן אנטוניו נראית כבחירה ראויה ושיחקה השנה כדורסל שלפרקים הזכיר את השנים הגדולות שלה. יש לה קבוצה מגוונת בשלל העמדות במגרש ואפילו שחקנים כמו טיאגו ספליטר ובוריס דיאו מצאו בה את מקומם ועוד. הבעיה בלהמר על סן הספרס טמונה בכך שהיא קבוצה מועדת לפציעות, שהלייקרס יתישו אותם ומעלה מזה בסיבוב הראשון, בזה שהם החתימו את טרייסי מגריידי, הידוע כנאחס הרשמי של קבוצות שרוצות לעלות שלב בפלי אוף ובעיקר בזה שכמו לפני שנתיים נראה שלהוריד הילוך לפני הפליאוף (מה שקרה לסן אנטוניו במשחקים האחרונים בליגה) עלול ממש לפגוע בהם ולגרום להם להיכנס לפליאוף לא מוכנים (מה שקרה להם לפני שנתיים מול ממפיס).

נשארנו עם דנבר, אשר לזכותה עומד סגל שחקנים קבוצתי שלא תלוי באיש, מאזן ביתי כמעט מושלם (לא הפסידה בפפסי סנטר בשנת 2013), את המאמן הכי טוב ומנוסה בליגה (אחרי פופוביץ') וכושר נפלא. תוסיפו לזה את העובדה שדנבר היא מועמדת נוחה להידרך ע"י מיאמי בגמר, כמו שקורה לעיתים בעונות של ריפיט (פילדליפיה ב-2000 היא הדוגמא המושלמת)  והנה לכם נציגת המערב בגמר (לדעתי, עד שהמציאות תוכיח אחרת).

הסוס השחור: אם אתם שואלים אותי, הקבוצה היחידה שיכולה לעצור את מיאמי, או לפחות הקבוצה היחידה שיכולה לתת לה פייט הגון היא הניקס. כן, כן, הניו יורק ניקס. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, קודם כל הניקס מגיעים לפליאוף בכושר נפלא, שדומה לכושר של הקבוצה בתחילת שנה (תקופה בה היא ניצחה את מיאמי פעמיים). שנית, מדובר בקבוצה שדומה מאוד לדאלאס של 2011 (זו שניצחה את מיאמי) זו קבוצה שאתה לא יודע מאיפה זה יבוא לך,  עם ספסל עמוק ובעל אפשרויות (ג'י-אר סמית' בתפקיד ג'ייסון טרי), שמבוססת על קלע טהור וורסטילי (כרמלו בתפקיד נוביצקי) על שחקנים ותיקים שייתנו כתף (מרטין, קמבי וג'ייסון קיד בתפקיד סטויאקוביץ', טרי וג'ייסון קיד) ועל מאמן יסודי וחסר פוזה (וודסון בתפקיד  קרלייל). ואם זה לא מספיק בשביל להזכיר את אותה דאלאס אז ג'ייסון קיד וטייסון צ'נדלר כאן בשביל לעשות את זה.

אז מה יכול למנוע מהם להיות סוס שחור: אם כרמלו יחזור להיות כרמלו (זאת אומרת שחקן אגואיסט ואנוכי), אם הניקס יחזרו להיות הניקס  (זאת אומרת, לוזרים) ואם מיאמי תהיה מיאמי של השנתיים האחרונות ולא זו של 2011.

עשויות להפתיע: קודם כל ממפיס, שהרי אם כבר נזכרנו בפלי-אוף של לפני שנתיים אז גם ממפיס בעידן פוסט-רודי גיי מזכירה את הקבוצה ההירואית שהדיחה את הספרס בסיבוב הראשון והפסידה לאוקלהומה רק בשבעה משחקים בחצי גמר המערב. ההבדל בין אותה קבוצה לממפיס הנוכחית היא שמצד אחד, יש לה יותר ניסיון, ספסל משופר ואת טישון פרינס שהוא ווינר לא קטן בזכות עצמו אבל מצד שני, ייקחו אותם הרבה יותר ברצינות השנה. כך או כך, אל תתפלאו אם הם יגיעו לגמר איזורי.

שנית - שיקגו. כי מי יודע, אולי דרק רוז יחליט לחזור מהפציעה (רמז, הוא לא) וכי בניגוד לשנה שעברה הם באים מעמדת האנדרדוג והציפיות מהם שואפות למספר התארים של דוויט הווארד (לא כולל תואר קלע העונשין גרוע ביותר של אורלנדו בכל הזמנים)

שלישית, אטלנטה. ולא, הם לא יפתיעו יותר מלעבור שלב, אבל יש משהו בקבוצה הצנועה הזו שממשיכה להגיע כל שנה לפליאוף ולא משנה מה שגורם לי להאמין שדווקא השנה הם יספקו פליאוף יוצא מן הכלל (לפחות בשבילם).

עשויות לאכזב: אינדיאנה, כי איך שלא מסתכלים על זה, אין להם כלום. אז נכון שפרשנים לא מעטים נוטים לפרגן לקבוצה הסימפטית והלוחמת הזו אבל אולי פשוט נגיד את האמת, המזרח (להוציא את מיאמי והניקס בימים וטובים) פשוט נורא חלש..

בוסטון. זאת אומרת, זה תלוי. אם ציפיתם שהסלטיקס ייתנו פליאוף הירואי ועוצמתי ושהחברים גארנט ופירס ירקדו טנגו אחרון בדרך לעוד גמר מזרח מרשים, אז אתם צפויים להתאכזב. אם ציפיתם שהם יעשו מה שרוב הקבוצות שמסיימות שביעית באזור שלהן לעשות (לעוף בסיבוב הראשון אחרי 4 או 5 משחקים) אז כנראה שציפייתכם תתגשם.

הקליפרס, גם כאן זה תלוי. מצד אחד, אם קבוצה שיש לה את הרכז הטוב בעולם (לידיעה: שאומרים הרכז הטוב בעולם מתכוונים לכריס פול ולא ליוגב אוחיון), את המטביע המצטיין (דיאנדרה ג'ורדן, אלא מי?!), פאוור פורווד יעיל (בלייק גריפין), ספסל איכותי (קרופורד, אודום, בלדסו ועוד כמה שחקנים שעשויים לשוב מפציעה) עפה בסיבוב הראשון אז זו באמת אכזבה ענקית (בעיקר לאור החצי הראשון של העונה) אבל מצד שני, אם זו הקליפרס, ואם למאמן של הקבוצה קוראים ויני דל נגרו, זה אך  טבעי שזה יקרה וזה לא יאכזב אף אחד.

תודה שבאתם: ברוקלין נטס. האמת, בתחילת העונה חשבנו שזה עלול להיות יותר מהדחה בסיבוב הראשון, אבל בסופו של דבר כמו שג'ו ג'ונסון נראה בסוף הקריירה ודרון וויליאמס נראה רוב העונה אז אי אפשר לצפות ליותר (ולא, ברוק לופז בעונה פנטסטית זה לא מספיק).

גולדן סטייט. האמת, באמת תודה שהרי אוהד ממוצע של הקבוצה זכה לראות את זה מקסימום פעמיים בחייו. תודה שבאתם, לא ציפינו ואנחנו בטח לא מצפים ליותר מסיבוב ראשון.

יוסטון, אתמול היה לא רע, מחר כבר יהיה טוב. יוסטון לא תעשה יותר מדי בפליאוף הנוכחי (גם עם ג'יימס הרדן זומם לנקום באוקלהומה) אבל בשנים הבאות אנחנו כבר נשמע מהם.

מילווקי. האמת, חבל שבאתם, מקבוצה שעלתה לפליאוף ציפינו ליותר ממאזן שלילי וכדורסל שלילי לא פחות.

ובכל זאת הגענו, למרות הכל: סוף סוף הגענו ללייקרס שלהם מגיעה אזכור נפרד. ובכן, איזה לייקרס תגיע לפליאוף? זאת של קובי ועוד 11 כבר איננה (זאת אומרת, נשאר ה-11 אבל העניין בקבוצה ההיא היה ה'קובי'), זאת שמשחקת ראן אנד גאן בסגנון ד'אנטוני מעולם לא נולדה וזאת שיש עכשיו היא תערובת מוזרה מאוד בין גבוהים הגנתיים וקשוחים (גאסול, הווארד, ג'ימיסון ומטה וורלד במידת מה) לקו אחורי שלא ידע הגנה מהי (נאש, דוהון, בלייק ומי עוד לעזאזל משחק בקו האחורי של הקבוצה הזו?) ובעיקר קבוצה לא מאוזנת, לא פרופורציונאלית לשום דבר ולא צפויה ובשל כך, קשה מאוד לדעת מה ייקרה אם הלייקרס. מה שכן, את אליפות המערב הם לא ייקחו. לא השנה לפחות.

מה הייתי רוצה שיקרה? שיקגו, בלי רוז, תלחם עד זוב דם ותדיח את מיאמי בשבעה משחקים. בגמר המזרח היא תפגוש את הניקס שבדיוק תתאושש מקאמבק הירואי (אנתוני קלע 7 נקודות ב-7 שניות במשחק מספר 7) מול אינדיאנה ותפסיד לה. במערב סן אנטוניו תטרוף את כל הקלפים ותראה לצעירי דנבר ואוקלהומה שצריך לתת כבוד לזקנים. בגמר הספרס ייפגשו את היריבה הראשונה שטים דאנקן פגש בגמר הNBA, הניקס מיודענו וינצחו אותם  3-4 מסל ניצחון של רוברט הורי (אה, הוא פרש. טוב אז של ג'ינובלי).

מה לדעתי ייקרה: להלן ההימור המלא (שבכלליות מרמז על כך שיהיה די משעמם...):