יום רביעי, 5 ביוני 2013

המדריך המלא שלי לגמר הNBA

בפוסט שחנך את הבלוג הזה, לפני חודש וחצי בערך, חזיתי את תוצאות הפלייאוף בNBA. כהרגלי בקודש שגיתי כמעט בכל מה שחזיתי שם ומספיקה הצצה בסקיצה בסוף בשביל להבין שהקשר בין ההימורים שלי למציאות הוא מקרי בהחלט. אך עם זאת, נראה ששתי פסקאות אותן כתבתי קמות להילחם ולהכות האחת את השנייה עד זוב דם.
הקבוצה שהימרתי עליה כאלופה בפסקה הפותחת של ההימורים,  מיאמי, מתמודדת בגמר מול הקבוצה שייחלתי בפסקה הסוגרת של ההימור (מה הייתי רוצה שיקרה), סן אנטוניו ואחת מהן, הפסימית או האופטימית, הרעה או הטובה, העקומה או הישרה, הסרט בורקסית או ההוליוודית הולכת לנצח. מי זאת תהיה? נדע בעוד 4 עד 7 משחקים, אבל בינתיים, כמנהגי בקודש, אנתח, אהמר וכנראה שגם אטעה.

מיאמי היט
האמת, נמנעתי מזה לאורך כל הפלייאוף, אבל חייבים לדבר על מיאמי. חייבים כי היא כנראה הייתה הקבוצה הכי טובה בעונה הרגילה, כי יש לה את אוסף השחקנים הכי טוב, כי יש לה את הביתיות, את השחקן הכי טוב בעולם (בפער קטן על אפיק ניסים) וכי היא האלופה. למרות הכל ובגלל הכל, מיאמי היא הפייבורטית של הסדרה הזו, גם אם אינדיאנה גרמה לה להרגיש אחרת וגם אם היא מותשת וחבולה.

הנפשות הפועלות

מי?
מה הוא מספר לעצמו שהוא?
מה הוא באמת?
סנטר -
 כריס בוש 
בחור גבוהה ומוכשר, שחבר ללברון ווייד כדי ליצור את שלושת הגדולים 
בחור לא מספיק גבוהה ולא מספיק מוכשר שחבר ללברון וויד כדי להיות העכבר שרוכב על גב הפיל במדבר ואומר – "יואו תראו כמה אבק עשינו". 
פאוואר פורוורד - יודוניס האסלם 
שחקן נשמה נצחי של קבוצה, בעל הגנה טובה וקליעה לא רעה, סוג של שחקן משלים 
שחקן נשמה שאם היה נבחר בדרפאט על ידי מינסוטה, כבר מזמן היה עורק. בעל הגנה טובה וקליעה לא רעה. אבל רק מצד שמאל. סוג של נגר. 
סמול פורוורד -לברון ג'יימס 
השחקן הטוב בעולם. אתלט לתפארת, ספורטאי לתפארת והחל משנה שעברה גם ווינר 
השחקן הטוב העולם, אתלט לתפארת, שחקן תיאטרון לתפארת והחל משנה שעברה הלוזריות שלו מוטלת בספק
שוטינג גארד - דווין ווייד 
 שחקן מתבגר עם בעיות ברכיים קשות ועבר מרשים, כוכב בכל קנה מידה
שחקן מתבגר עם בעיות ברכיים קשות מאוד, עבר מרשים ויכולת מדהימה להתעלות כשצריך אותו. כוכב בכל קנה מידה.
פוינט גארד -   מריו צ'אלמרס 
 מנהל משחק ושחקן חמישייה חשוב באלופת העולם.
מנהל משחק עד שזה חשוב ולברון מזיז אותו הצידה, ושחקן חמישייה זניח באלופת העולם, כזה שהיה אפשר להחליף אותו בליאור ליפשיץ ואף אחד לא היה שם לב ממש. (אבל יש לו יופי חדירה וקליעה לא רעה לשלוש) 
מאמן –
אריק ספולסטרה
 מאמן מוכשר בהרבה ממה שחושבים עליו שמצליח לשלוט באגו של כוכבים גדולים ולהתעלות ברגעים גורליים
מאמן מוכשר יותר משרון דרוקר שמצליח לא להפריע  לאגו של הכוכבים הגדולים ולהתעלות מעל האפרוריות הרגילה שלו ברגעים גורליים
ספסל 
ספסל מעולה ועתיר שחקנים מצוינים כמו ריי אלן (קלע השלשות הגדול בתולדות הNBA,), מייק מילר (עוד קלעי נהדר), שיין באטייה (שיכול לשמור על כל שחקן בכל עמדה), כריס אנדרסן (איש הציפור היעיל עד מאוד), נוריס קול (התקווה הבאה) ועוד ועוד (ג'ואן האוורד, ג'ואל אנתוני, רשארד לואיס, ג'יימס ג'ונס וכו')
ספסל מעולה ועתיר שחקנים שהיו מצוינים כמו ריי אלן (קלע השלשות הגדול בתולדות הNBA, שמקומו אכן שייך להיסטוריה), מייק מילר (עוד קלעי נהדר לשעבר), שיין באטייה (שיכול לשמור על כל שחקן בכל עמדה אבל מה לעשות שהוא כנראה פצוע), כריס אנדרסן (יותר נראה כמו איש האיגואנה אבל עדיין יעיל עד מאוד), נוריס קול (המריו צ'למרס הבא) ועוד ועוד (ג'ואן האוורד, ג'ואל אנתוני, רשארד לואיס, ג'יימס ג'ונס וכו')


למה הם ינצחו?
1. כי משחק אצלם השחקן הטוב בעולם, כבר אמרנו את זה?
2. כי הם באים בתחושה שאם הם ניצחו את אינדיאנה הם יכולים לנצח כל דבר.
3. כי הם היו שם כבר בשנה שעברה ואם אז הם עשו את זה, עם צוות מסייע פחות טוב והרבה פחות ביטחון עצמי, אז למה לא עכשיו?
4. כי ברגעי האמת לברון, וויד ואפילו ריי אלן מתעלים לרמות גבוהות בהן קשה מאוד לעצור אותם.
5. כי למרות שהם התחילו כאוסף של כוכבים, הם ממש קבוצה שמשחקת כדורסל נכון ויודעת לנצל את היתרונות שלהם ביום פקודה.
6. כי קשה מאוד לנצח אותם פעם אחת, אז ארבע פעמים מתוך שבע?
7 כי ככה זה בעולם הזה: "רשע וטוב לו".

מה המפתחות שלהם לניצחון?
1. דווין ווייד ביכולת גבוהה שתזכיר לכולנו שהוא סופרסטאר (על כריס בוש ויתרנו)
2. תרומה בעלת משמעות מהספסל
3. מישהו שיעצור את טוני פארקר מלהכתיב את קצב המשחק (לברון? באטיה? מישהו?)
4. מאמן שמגיב למשחקים ויוזם.

מה לגבי המגרש הביתי?
קבוצה מאוד ביתית עם קהל שבא לראות שואו ופחות לעודד. סלבריטאים רבים מוצאים את מקומם ביציעים.

והאוסקר הולך ל...?
השחקן המצטיין - לברון ג'יימס
שחקן ההגנה - לברון ג'יימס
השחקן השישי - כריס אנדרסן (כל עוד הוא לא מורחק)
האכזבה - מייק מילר
אל תשאירו אותו לבד אפילו רגע אחד - למרות הכל, צ'למרס
פרס האובר-רייטד על-שם כריס בוש - כריס בוש
פרס האנדר-רייטד על-שם מארק גאסול - יודוניס האסלם

ומה אומרת הסטטיסטיקה?
1. כל הקבוצות שהגיעו לשלושה גמרים רצופים, הפסידו את הראשון וניצחו את השני - ניצחו גם את השלישי.
2 מאז שיקאגו בולס ב-1997, אף קבוצה מהמזרח לא זכתה באליפות בשנה אי-זוגית.
3. בכל פעם שמיאמי הייתה בגמר, והיו שלוש פעמים כאלו, הקבוצה שלא הייתה לה ביתיות זכתה (מיאמי ב-2006, דאלאס ב-2011, מיאמי ב-2012)

סן אנטוניו ספרס
על סן אנטוניו כתבתי כבר שהיא האנטיתזה ולא, לא אהבתי אותם לאורך השנים האלה, הם תמיד היו יותר מדי אפורים, יותר מדי טובים ויותר מדי ניצחו קבוצות פנטזיה כמו פיניקס ודאלאס. אבל, עם השנים מגיעים הכבוד וההערכה ומה גם שהמשחק של סן אנטוניו נהיה התקפי ומשובב נפש ולא רק הגנתי ומגעיל (אבל גם את זה הם לא שכחו לעשות, תשאלו את ממפיס).

הנפשות הפועלות

מי?
מה הוא מספר לעצמו שהוא?
מה הוא באמת?
סנטר - 
 טיאגו ספליטר
בחור חיובי ומוכשר שהיה כוכב באירופה אבל מתקשה להשתלב בNBA
בחור חיובי ומכושר שהיה כוכב באירופה, התקשה להשתלב בNBA, אבל צובר בטחון מיום ליום. רק מישהו צריך לספר לו את זה.
פאוואר פורוורד - טים דאנקן
אפילו עם עצמו דאנקן האפור כנראה לא מדבר
כוכב מזדקן, הפאוואר פוורוורד הטוב בהיסטוריה של הNBA, שעם השנים חלה אצלו נסיגה טבעית אלא שאז נדמה כאילו הוא שתה ממעיין הנעורים, השיל 12 קילו ממשקלו וחזר להיות כוכב אמיתי בגיל 37
סמול פורוורד -
דני גרין
שחקן טוב, עם קליעה מצוינת שהרוויח את מקומו בחמישייה ביושר לאחר שנים במדבר ואפילו באירופה
שחקן בינוני, עם קליעה מצוינת, בעיקר שזה לא חשוב, שהרוויח את מקומו בחמישיה ביושר רק כי ג'ינובלי התקבע על תפקיד השחקן השישי
שוטינג גארד - קוואי לאונרד
הפנים העתידיות של סן אנטוניו, שחקן במגמת שיפור משנה לשנה ועוד הוכחה שהספרס יודעים לעשות בחירות דראפט מעולות גם כשהם מדורגים למטה בהגרלה 
סיפור אמיתי... 
פוינט גארד -   טוני פארקר 
 הרכז הטוב בעולם ומנהיג אמיתי, שמגיע לו קבוצה גדולה יותר בשוק גדול יותר
הרכז האירופאי הטוב עולם ומנהיג אמיתי, שאין קבוצה גדולה יותר מזו שהוא משחק אצלה גם אם השוק די קטן
מאמן –
גרג פופוביץ'
המאמן הכי טוב בעולם
המאמן הכי טוב בNBA  אבל מה לעשות שפיל ג'קסון פרש לבינתיים והוא מתחרה עם אנשים כמו ד'אנתוני. מה שכן, המאמן הכי מצחיק בעולם. 
ספסל 
ספסל עמוק שמכיל הרבה מאוד כלים - בוריס דיאו (גבוהה אינטליגנט עם קליעה מצוינת ומרפקים), מאט בונר (גבוהה אינטליגנט עם קליעה מצוינת ומרפקים), גארי ניל (רכז שיכול לפתוח בהרכב בהרבה קבוצות), קורי ג'וזף (עוד שחקן צעיר עם עתיד מבטיח), דחואן בלייר, פטריק מיילס אה, וגם אחד השחקנים השישיים הטובים בעולם, מאנו ג'ינובלי -אמן, ווינר וסופר-חכם (וגם טרייסי מגריידי יושב שם, אולי הוא גם יקלע איזה סל בג'רבג' טיים)
ספסל עמוק שמכיל הרבה מאוד כלים - בוריס דיאו (גבוהה אינטליגנט עם קליעה מצוינת ומרפקים), מאט בונר (גבוהה אינטליגנט עם קליעה מצוינת ומרפקים אבל בצורה אחרת לגמרי מדיאו), גארי ניל (רכז שיכול לפתוח בהרכב בהרבה קבוצות, אבל סתם אחד בספרס), קורי ג'וזף (עוד שחקן צעיר עם עתיד מבטיח ודקות משחק שלא מקיימות), דחואן בלייר, פטריק מיילס אה, וגם אחד השחקנים השישיים הטובים בעולם, שאמנם קצת לא יציב בשל הזקנה שקפצה עליו אבל לא הייתי מזלזל בו כלל, מאנו ג'ינובלי - אמן, ווינר וסופר-חכם (וגם טרייסי מגריידי יושב שם, אולי הוא גם יקלע איזה סל בג'רבג' טיים, בעצם, אין מצב..)


למה הם ינצחו?
1. כי עד היום הם עוד לא הפסידו בגמר, אז למה להתחיל?
2. כי אין מנוסים מהם.
3. כי לא משנה מי הקבוצה הכי טובה העונה הרגילה, משנה מי הקבוצה הכי טובה בפלייאוף וזה הם.
4 כי הם נחו 10 ימים בזמן שהמיץ נסחט ממיאמי.
5. כי ג'ינובלי נולד לרגעי האמת הללו.
6. כי בפעם האחרונה שלברון פגש את הספרס בגמר והצוות המסייע שלו לא תפקד זה נגמר בסוויפ.
7. כי הNBA מכור וזה התסריט שדיויד סטרן כתב לרגל פרישתו.
8. כי אם טרייסי מגריידי הצליח לנצח כבר סדרת פלייאוף (בלי לעשות דבר) אז שיקח כבר אליפות.
9. כי יש להם את המאמן הטוב עולם. או בכלל, יש להם מאמן, זה כבר יתרון בסדרה הזו...
10. כי יש להם שלישיה גדולה באמת ולא רק 2.1 (1 לברון + 0.8 ווייד + 0.3 בוש)
11. כי מגיע להם!!! וגם לנו...

מה המפתחות שלהם לנצחון?
1. לעצור את שארית הפליטה של שחקני מיאמי מתוך ההבנה  שלברון לבדו לא יספיק.
2. טוני פארקר, בים, באוויר ובדרך לטבעת בחדירה.
3. תרומה יעילה של כמעט כל השחקנים, בדומה למה שהיה בפלייאוף עד עכשיו
4. טים דאנקן וספליטר מתפקדים בהגנה על תקן חוסמים מאיימים (בדומה להיברט)
5. ג'ינובלי עם תרומה יעילה מהספסל וקליעות שנכנסות בזמן.

מה לגבי המגרש הביתי?
ביתי, מאוד ביתי. אבל עדיין יהיה להם קשה לנצח שלושה משחקים ברצף בבית.

והאוסקר הולך ל...?
השחקן המצטיין - טוני פארקר
שחקן ההגנה - טים דאנקן
השחקן השישי - מאנו ג'ינובילי
האכזבה - גארי ניל, בחיי שהוא יכול יותר.
אל תשאירו אותו לבד אפילו רגע אחד - מאט בונר
פרס האובר-רייטד על-שם כריס בוש - דני גרין
פרס האנדר-רייטד על-שם מארק גאסול - מאנו ג'ינובילי

ומה אומרת הסטטיסטיקה?
1. כשהספרס מגיעים לגמר הם מנצחים
2. כל האליפויות של סן אנטוניו היו בשנים אי-זוגיות
3. עד היום בגמרים הספרס ניצחו בכל הקומבינציות האפשריות - 3-4 על דטרויט, 2-4 על ניו-ג'רזי, 1-4 על הניקס, 0-4 על קליבלנד. נשאר להם רק להפסיד...


ומכאן לתסריטים (במקום להמר, נותן 4 אפשרויות, בסוף ייקרה משהו אחר לחלוטין)
1. הספרס נורים כמו מלוע של תותח וכותשים את מיאמי המותשת במשחק הראשון. במשחק השני ההיט מגרדים ניצחון בשיניים אבל שום דבר לא מכין אותם לקבלת הפנים החמה שהם זוכים לה בטקסס. נישאים על גלי העידוד של הקהל הוותיקים והצעירים מנצחים שלוש פעמים וזוכים באליפות החמישית שלהם. דאנקן מודיע על פרישה בסוף המשחק.
(רמת סבירות: בינונית-גבוהה, לא נראה לי שדאנקן יפרוש משום מה)

2. מיאמי כמו מיאמי מסרבת לגלות רגשי נחיתות. לברון מתעלה ולאף אחד אין יכולת לעצור אותו. ההיט מנצחים שלושה משחקי בית וגונבים אחד בסן אנטוניו בשביל להשלים 2-4, לא הכי פשוט אבל גם לא הכי צמוד.
(רמת סבירות: בינונית-גבוהה).

3. כצפוי, מתגלה פה הסדרה הכי לא צפויה שהייתה אי-פעם בהשתתפות שתי קבוצות שמאצ'-אפ הגיוני ביניהן הוא מילה גסה. זה מסתיים אחרי שבעה משחקים ובאופן מפתיע, דווקא בניצחון של הקבוצה האורחת. 3-4 לספרס.
(רמת סבירות: נמוכה, אבל יש סבירות לא רעה בעיניי ל-7 משחקים)

4. אוי מי גאד, דה היט. באים, דורסים, פותחים מבערים ולא מרחמים. נגמר 0-4, לברון נוקם על 2007. 
(רמת סבירות: נמוכה, כי מה אכפת ללברון מ-2007 יותר?)


























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה