הערב יעלו באיירן מינכן ודורטמונד על הדשא בוומבלי באירוע הסיום של ליגת האלופות - הגמר בו יוכרע מי תהיה אלופת אירופה. אם לומר את האמת, למרות שאני מעדיף עשרות מונים גמר כל-גרמני מאשר עוד קלאסיקו ספרדי מיותר, יש משהו קצת מתסכל בגמר המכיל שתי קבוצות מאותה מדינה. לאדם כמוני, שאוהב את הסיפור שמאחורי הספורט הרבה יותר מאשר את המשחק עצמו (וזה נכון על אחת כמה וכמה בספורט המשמים לפרקים הקרוי כדורגל) קרב פנים-גרמני אסתטי ככל שיהיה (ודורטמונד ובאיירן מינכן אכן משחקות כדורגל אסתטי) עדיין לא מסעיר כמו מפגש בין שתי קבוצות מתרבויות שונות, רקע שונה שכאשר מחברים את זה לתמונה הרחבה יותר בין שתי מדינות כאלו (אנגליה וגרמניה כדוגמא) יש במשחק יצרים רבים הרבה יותר מאשר 90 הדקות על הדשא עצמן.
ועם זאת, מבחינת הצדק הפואטי, יש בגמר הזה, כמו שכתבתי בעבר, את המשל הנכון שיכול הכדורגל לספק. מגיעות אליו שתי קבוצות, שעשו דרך ארוכה, בנו קבוצה שלב אחר שלב, הפגינו התנהלות כלכלית נכונה והרוויחו ביושר את המעמד המחייב. גם כאן יש את הקבוצה העשירה יותר, זו שקונה כוכבים מכל הבא ליד (בניגוד לכדורסל הישראלי למשל, הפעם היא משחקת באדום), גורפת תארים אחד אחרי השני וכבר שנים היא חלק מהשמנת של אירופה ומולה קבוצה צנועה, צהובה דווקא, שבנתה את הצלחתה בעזרת איתור כישרונות צעירים והשבחתם ובעזרת מאמן שקדן ויוצא דופן.
בהתחשב בעובדות הללו וגם בכך שבאיירן מגיעה כאלופת גרמניה הנכנסת ומכונה משומנת ודורסנית, אין לי אלא להיות בעד הצהובים הערב בתקווה שהם אכן יסיימו את המשימה עד הסוף (ומה גם שדורטמונד תמיד הייתה הקבוצה החביבה עליי בגרמניה לפחות). ניצחון של דורטמונד יהיה סוף נהדר לעונה בה גילתה לאירופה שאפשר גם לעשות את זה בלי יותר מדי כסף אלא עם קבוצה שנבנית נכון, משחקת בשיטה קבועה ומתחזקת מעונה לעונה (דורטמונד הולכת טוב מאוד עם אלופת אירופה בכדורסל אולמפיאקוס שהוכיחה את אותו עניין שנתיים ברצף). הפעם האחרונה שהייתה לנו אלופת אירופה כזו הייתה ב-2004 עם פורטו, האליפות הזו אמנם המיטה עלינו את מוריניו, אבל הייתה מסוג האליפויות הללו שמזכירות לנו שגם בעידן ההון והשלטון לא פגה רומנטיקה מהעולם. המוני הגרמנים, הקהל הטוב באירופה כנראה (או לפחות טוב כמו זה האנגלי) שיצבעו את יציעי וומבלי בצהוב ובאדום יזכירו לנו שהכדורגל הוא עדיין עניין של פועלים פשוטים ולא רק של שייחים עשירים ובני העשירון העליון. אבל גם אם זאת תהיה באיירן שתזכה בסוף, שום דבר לא קרה והקבוצה שהגיע לה לא פחות קיבלה את שראוי לה. באיירן היא מכונת כדורגל משומנת שמשחקת נפלא והרוויחה את מקומה בצדק גמור.
ובכל זאת, מבחינה ספורטיבית מי תנצח? הרשו לי להמר שזאת תהיה דורטמונד. סיבות? בבקשה: קודם כל כי בבאיירן משחק אריאן רובן, סיבה בפני עצמה להפסיד בגמר. אחר-כך, כי דורטמונד התכוננה לקראת הרגע הזה כל השנה. בניגוד לבאיירן שדרסה כל מה שזז בליגה בהסתערות כמוה לא ראתה גרמניה מאז ימי הבליץ קריג וזאת כדי לכפר על שתי אליפויות של הצהובים-שחורים בשנתיים האחרונות, החבורה של קלופ מראש הלכה השנה הרבה יותר על אירופה ושיחקה את הכדורגל המאלף בו חזינו כולנו בחצי הראשון מול ריאל מדריד מהרגע הראשון של שלב הבתים. סיבות אחרות ניתן למצוא בכך שלבאיירן קשה מאוד לנצח את דורטמונד שבנויה היטב לבטל את היתרונות שלה (מלבד הנצחון האחרון בגביע, היא לא עשתה את זה שלוש שנים) ובעובדה שבאיירן של השנים האחרונות היא חובבת הפסדים בגמרי ליגת האלופות (כולל הפסד בית לצ'לסי), חסם מנטלי שקשה לצאת ממנו. לדורטמונד גם מאזן מושלם בגמר ליגת האלופות (1 מ1, אבל עדיין מושלם) וגם קהל תומך, רעשני וססגוני הרבה יותר משל יריבתה, שימלא את וומבלי בהמוניו ויעניק אווירה ביתית. אם דורטמונד תפסיד זה יהיה כי כנראה שלבאיירן בכל זאת יש קבוצת כדורגל יותר טובה (לפחות נכון להעונה) אבל כמו שכולנו יודעים ואוהדי אנדרגודיות כמוני יודעים טוב יותר, בכדורגל לא תמיד אלה שטובים יותר מנצחים.
לגבי התוצאה אני פחות אופטימי. אז אמנם גמרים בעבר התאימו לכדורגל של המדינות מהן הן באו (גמר כל-ספרדי בשנת 2000' שהיה חד-צדדי כמו הליגה הספרדית, גמר כל-איטלקי בונקריסטי ללא שערים ב-2003' וגמר כל-אנגלי שהסתיים בהחטאת פנדל ב-2008'...) וגמר גרמני אמור להיות רב-שערים (כמו ה2-5 של דורטמונד בגמר הגביע בשנה שעברה מול באיירן) אבל איכשהו נראה לי שהססנות תהיה גורם מדרבן הרבה יותר מאשר השיטות הגרמניות העדכניות. ומה גם ששתי הקבוצות בנויות בצורה דומה ומשחקות בקצב דומה, דבר שיגרום לביטול הדדי של הגנת האחת את התקפת השנייה. אני אומר 0-1 לדורטמונד, אבל קחו בחשבון שאני בדרך כלל טועה (בסוף יסתיים 1-4 לבאיירן ואני אוכל את הכובע).
כך או כך, ואפרופו אכילת כובעים, נתנחם בכך שברצלונה וריאל כבר מזמן נחות סייסטה ושאוהדי כדורגל ישראלי פרימיטיביים ופרשנים קצרי רואי של ערוץ הספורט כמו אוחנה ואיציק זוהר, שאין להם הבנה של דבר וחצי דבר בכדורגל אוכלים את הכובע ולא יודעים מה לעשות בלי מסי ורונאלדו.
אז "יאללה גרמניה, מלחמה" וכמו במלחמת האזרחים בסוריה, שיהיה בהצלחה לשני הצדדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה